זהו. עברנו את הצירים, התינוק בזרועותינו, השמחה רבה ועכשיו החיים החדשים מתחילים. אבל מה עם הגוף שלנו ומה שהוא עבר בזמן הלידה?
מרבית הלידות הנרתיקיות מסתיימות בשלום ללא בעיות או סיבוכים מאוחרים, אולם נשים רבות אחרי לידה נרתיקית יסבלו מטראומה לנרתיק והפות וכאבים מבלי להבין את משמעותם, וללא ידיעה איזה טיפול מתאים נדרש עבורם. באופן טבעי, נשים אחרי לידה עסוקות בטיפול אינטנסיבי בתינוק הטרי והסתגלות לחיים החדשים שאחרי הלידה. יש שיגידו שאין להן זמן לטפל בעצמן עד להחלמה מלאה, ויש כאלה שיתביישו לדבר על הנושא ולבקש עזרה. הנושא אמנם כואב ואינטימי, אך ישנה חשיבות אדירה להבנת מקור הכאב והטראומה ותהליך ההחלמה.
הטראומה לנרתיק והפות נגרמת בעקבות קרעים ברקמות הרכות שנוצרו בעת מעבר התינוק בתעלת הלידה כתוצאה ממתיחה עצמונית של הרקמות, או באופן מכוון על ידי חיתוך החיץ (אפיזיוטומיה). קרעים אלו שכיחים ביותר, בעיקר בלידות ראשונות או לידות מכשירניות. את חומרת הקרעים נהוג לדרג מ – 1 ל-4, כאשר דרגת הקרעים תלויה הן באלסטיות של הרקמות והן בגודל הראש של היילוד והזווית שבה הוא עובר דרך תעלת הלדן.
סוגי הקרעים:
- פצעי שפשוף שטחיים שלא דורשים תפירה, ובמרבית המקרים יחלימו באופן עצמוני תוך מספר ימים מהלידה.
- קרעים בדרגות 1 ו-2: קרעים עמוקים יותר שיערבו את הריריות, העור, הרקמות שמתחת לעור ואף השרירים של רצפת האגן. קרעים אלו נתפרים על פי רוב מיד אחרי הלידה בעזרת חוטים נספגים (אין צורך להוציאם), וצפויים להחלים תוך מספר ימים עד מספר שבועות מהלידה.
- קרעים בדרגות 3 ו-4: קרעים נרחבים יותר שמערבים את הסוגר של פי הטבעת והחלחולת (רקטום). קרעים אלו נדירים יותר ודורשים תפירה בחדר ניתוח ומעקב ארוך טווח של אורוגינקולוג.
- חתך חיץ (אפיזיוטומיה): חתך מתוכנן ומבוקר שמבוצע על ידי המיילדת או הרופא המיילד שמטרתו למנוע קרעים לא מבוקרים, ולעיתים לקצר את זמן המעבר בתעלת הלידה.
תהליך ההחלמה מהקרעים והתפרים שונה בין יולדת ליולדת ותלוי בעיקר בהיקף הקרעים והחבלות לתעלת הלידה והפרינאום. הודות לאספקת הדם הטובה לאזור, לרוב ההחלמה תהיה מהירה וטובה.
שימו לב כי אין המלצה רפואית גורפת לגבי ביצוע מסאז' פרינאלי לפני הלידה, כיוון שאין עדות חד משמעית בספרות הרפואית ליעילותו. אמנם קיימות עבודות מחקר שהראו כי ישנה ירידה באפיזוטומיות ובקרעים בדרגות 3 ו-4 אצל נשים שעשו מסאז' פרינאלי לפני הלידה, אך לא הוכחה ירידה בקרעים בדרגות 1 ו-2, שאלו הקרעים בשכיחים ביותר.
הנחיות לטיפול בתפרים אחרי לידה:
- מומלץ לשטוף את האזור במים זורמים ונעימים בעזרת דוש או אמבטיות ישיבה 3-4 פעמים ביום. פעם-פעמיים ביום יש לשטוף גם עם סבון.
- כאשר יש צריבה או כאב במתן שתן אפשר לתת שתן במקלחת או להשתמש בבקבוק מים עם פיית ספורט ולהתיז על האזור הרגיש.
- כאשר יש בצקות ונפיחות ניתן להשתמש בפדים קפואים או פדים עם מגנזיום. פדים עם מגנזיום אפשר על פי רוב לקבל במחלקת היולדות. פדים קפואים ניתן להכין לבד בבית על ידי הספגת פד רגיל במי ברז ואכסון בפריזר.
- אל תחששו ממתן צואה – התפרים לא ייפתחו כתוצאה מהלחיצות. בכל אופן, על מנת למנוע עצירות ויציאות קשות כדאי להקפיד על תזונה עשירה בסיבים תזונתיים ושתייה מרובה. במידת הצורך ניתן להשתמש במרככי צואה.
- השתמשו במשככי כאבים לפי הצורך – בבליעה או בספריי מקומי.
אצל מרבית הנשים, תהליך ההחלמה של התפרים יימשך בין מספר ימים למספר שבועות, ויסתיים לגמרי עד תום תקופת משכב הלידה (6 שבועות אחרי הלידה). שיא הכאבים צפוי בשבוע הראשון ועד עשרה ימים אחרי הלידה, ולאחר מכן צפוי שיפור הדרגתי.
בחלק מהמקרים ייתכנו סיבוכים בתהליך ההחלמה של הפצע, כמו איחוי לא תקין של הצלקת, פתיחה של התפרים לפני שהתאחו או זיהום בפצע. יתכנו גם סיבוכים מאוחרים שימשיכו להשפיע לרעה על איכות החיים, כמו הפרשות מרובות, ריחות לא נעימים, כאבים וחוסר יכולת לקיים יחסי מין.
מה גבי יחסי מין –
נשים רבות חוששות מקיום יחסי מין אחרי לידה וגינלית, ובפרט אחרי לידה עם תפרים. החשש לגמרי מובן, אך חשוב לדעת שמרבית הצלקות מחלימות טוב ויפה. על פי רוב ניתן לחזור לקיים יחסי מין 6 שבועות אחרי הלידה ולאחר הביקורת אצל רופא הנשים. ייתכן ויהיו כאבים ואי נוחות בהתחלה, אך הצפי הוא שהכאבים יחלפו וניתן יהיה לחזור לקיים יחסים מלאים כפי שהיו לפני הלידה.
לסיכום –
במהלך לידה נרתיקית עובר בתעלת הלידה ייצור במשקל ממוצע של 3-4 ק"ג ומובן לגמרי שהדבר ישאיר את אותותיו….
באופן מופלא ההחלמה היא לרוב מהירה ושלמה אך התהליך יכול להיות לא פשוט, רגשית ופיזית.
חשוב שיהיו לך הכלים להתמודד עם הקושי והכאב של האיברים החבולים והפצועים ובעיקר לקחת לעצמך את הרגעים לנשום עמוק ולהתאזר בסבלנות.
מתי לפנות לרופא?
- אם מופיע חום, נפיחות שמחמירה או הפרשות מהפצע.
- אם יש מגמת החמרה בכאבים במקום מגמת שיפור.
- כאשר יש הפרשות דמיות עם ריח לא נעים במשך שבועות אחרי הלידה, ואין מגמת שיפור.
- כאבים או חוסר יכולת לקיים יחסי מין שלושה חודשים אחרי הלידה.